Home

מאמרים

חיפוש קרנות ובחינת תשואות

הבעיה העיקרית העומדת בפני משקיעים במוצרי השקעות מנוהלים היא הבחירה מבין אלפי המוצרים הקיימים. בין אם זו קרן נאמנות או קופת גמל, קיימות בשוק עשרות חברות המתחרות על ניהול כספם של החוסכים. בישראל של 2009 קיימים 37 בתי השקעות המנהלים מאות קרנות נאמנות. בשנה שעברה, 769 קופות גמל דיווחו על ביצועיהן לאגף שוק ההון והחיסכון במשרד האוצר. כמו כן, בעולם אלפי קרנות נאמנות שגם הן מייצגות אלטרנטיבה הגיונית למשקיע הישראלי. במאמר זה אנסה להסביר איך למצוא ולבחון את המוצרים הפיננסיים הללו, בהנחה שאפיק ההשקעה כבר ידוע (מניות, אג"ח, וכו').

קודם כל, איפה מוצאים אותן? איך יודעים אילו קרנות קיימות? למזלנו בעידן האינטרנט הכל מאוד פשוט.

בשביל קרנות נאמנות בארץ, נלך לאתר הקרנות של חברת "מעלות". בוחרים את אפיק ההשקעה של הקרן, ומקבלים רשימה של כל הקרנות המשקיעות באפיק זה. בד"כ תתקבל רשימה ארוכה מאוד, ואפשר לעשות מספר צעדים על מנת לברור מתוכה את מה שרלוונטי. קודם כל, היינו רוצים קרן שקיימת ומשקיעה על פי מדיניות מסוימת כמה שיותר זמן, מה שנותן לנו קריטריון פשוט לניפוי. מעלות נותנים דירוג לכל קרן- דירוג זה לא בהכרח מהווה מדד מהימן לאיכות הקרן, אבל העובדה שהדירוגים ניתנים רק לקרנות שמשקיעות תחת מדיניות מסוימת יותר משנתיים מאפשרת לנו לברור את הקרנות חסרות הדירוג- אלו שבעמודה של "דירוג על פי מידע פומבי" מופיעות האותיות "nr"(וזה היתרון באתר הזה על פני האתר של הבורסה ושל דה מרקר). כעת נותרנו עם רשימה של קרנות מתוכן נצטרך לברור את הטובות ביותר.

בחו"ל יש הרבה מאוד אתרים שנותנים מידע לגבי קרנות נאמנות, אתר קרנות הנאמנות של Yahoo Finance הוא אחד הגדולים. ביאהו נמצא סקרינר של קרנות נאמנות, המאפשר לברור לפי אפיק ההשקעה, זמן ניהול של המנהל, גובה העמלות, תשואה ועוד. כמו שרואים מלאכת חיפוש הקרנות בחו"ל והמידע שקיים אודותיהן גבוה בהרבה ממה שקיים בארץ.


מבחינת קופות גמל, מערכת "גמל-נט" של משרד האוצר היא כנראה האלטרנטיבה הטובה ביותר, עם אפשרויות סינון רלוונטיות של אפיק השקעה ועמלות. גם פה אפשר לברור לפי טווח הזמן- בטבלה יופיעו נתונים של מדד אלפא ושארפ (לא רלוונטיים לחלוטין) ממוצעים לחמש שנים- אם הקרן קיימת פחות זמן מכך, אין סיבה לבחון אותה. אני ממליץ להכין דף אקסל עם רשימה של הקרנות שעברו את הסינון המאוד ראשוני הזה.


כעת בידינו רשימה של קרנות, כאשר כל מה שידוע לנו אודותיהן הוא אפיק ההשקעה שלהן. הגיע הזמן לבחון את שאר הפרמטרים שיובילו אותנו לקבלת ההחלטה במה להשקיע.



נבחן את הפרמטרים לפי הקלות שבה אפשר להגיע אליהם ומידת החשיבה שצריך להקדיש לכל אחד, כדי להשקיע מינימום מאמץ בסינון. הפרמטר הכי קל לבדיקה הוא טווח הזמן של פעולת הקרן. למה טווח הזמן כל כך חשוב? המטרה שלנו היא, בסופו של דבר, למצוא קרנות שעוקפות את המדדים שלהן (נדבר על זה בהרחבה בהמשך). כיוון שלא ניתן לדעת איזו תשואה הקרן תביא בעתיד, אנחנו חייבים להסתמך על נתוני העבר- וככל שיהיו לנו יותר נתונים כך נקטין את אי הוודאות.

 

כשאנו באים להשקיע בקרן מנייתית לטווח ארוך של, נניח, 10 שנים, אי אפשר להסתמך על נתוני עבר של שנה או שנתיים- הם פשוט לא יגידו לנו כלום לגבי התנהגות הקרן בטווחי זמן ארוכים יותר. מי יודע, אולי למנהל הקרן היה מזל בשנה הראשונה שלו והוא בחר מניה שטסה למעלה. על מנת לקבל וודאות כלשהי לגבי תשואות בטווח ארוך, עלינו להשתמש בנתונים של טווח ארוך. מובן שטווח הזמן הרלוונטי אינו נמדד מיום הקמת הקרן- הרי קרנות משנות מדיניות ומחליפות מנהלים. אם הקרן השקיעה קודם באג"ח וכיום היא משקיעה במניות, הרי התקופה של ההשקעה באג"ח לא רלוונטית כי זה לא האפיק בו אנו רוצים שתשקיע. כמו כן, אם המנהל של הקרן התחלף אין לנו תועלת במידע לגבי תשואות הקרן תחת המנהל הישן. הסינון, לפיכך, יהיה לפי טווח הזמן שמיום שינוי המנהל ומדיניות ההשקעה האחרון. בארץ אין פרסום לגבי זהות מנהל הקרן, לכן נצטרך לברור רק לפי תאריך החלפת המדיניות.


אז מה טווח הזמן המינימאלי שנוכל להשתמש בו, או, אילו קרנות לנפות כי אינן פועלות מספיק זמן כדי שהנתונים שלהן יתנו לנו סימן לגבי העתיד? קודם כל, אני אצטרך לאכזב את אלו שיודעים סטטיסטיקה- מספר הקרנות שקיימות מספיק זמן כדי לעמוד במבחנים סטטיסטיים כמו מבחן t (מבחן סטטיסטי שבאמצעותו ניתן לבדוק האם התשואה של הקרן גבוהה מהמדד במובהקות מסויימת) נמוך מאוד, ואני בספק שניתן בכלל למצוא קרן אחת כזאת בישראל. בשביל לקבל הערכה כללית מאוד לגבי טווח הזמן שאנחנו צריכים בשביל לעבור מבחן סטטיסטי אני אציין את העובדה שרק לאחר בדיקת תשואות של 24 השנים האחרונות של וורן באפט מול מדד ה- S&P 500 ניתן להגיע למובהקות סטטיסטית ברמה המקובלת (אלפא של 5%) שבאפט אכן עקף את תשואת המדד (בתקופה זו התשואה הממוצעת שלו הייתה 19% מול 11% של המדד). בפועל מספר הקרנות בעלות תשואה ממוצעת של כ- 20% הוא אפסי, ולכן טווח הזמן שצריך בשביל המובהקות הסטטיסטית עולה בהרבה. כיוון שהסטטיסטיקה לא יכול לבוא לעזרתנו, אנו צריכים להגדיר טווח זמן מינימאלי כלשהו, שאינו מתבסס על שיקולים מתמטיים.


לפי דעתי, קרן צריכה להימדד גם בזמני גאות וגם בזמני שפל- אנו נרצה לראות נתונים של התנהגות הקרן על פני תקופה שתכלול גם עליות וגם ירידות. אחת הסיבות לכך היא שייתכן ומנהל הקרן לקח סיכונים גבוהים בעת עליות, דבר שישלם עליו כשתגיע תקופה של ירידות עקב תמחור גבוה מדי. כמו כן, מנהל חכם ינצל את תקופת הירידות כדי לקנות בזול- דבר שיתבטא כשתגיע תקופה של גאות. כיום, הייתי שמח להסתכל על תשואות שמתחילות בבועת הההיי-טק, לפחות כ- 10 שנים אחורה- תקופה לא קצרה שכוללת שתי תקופות גאות, אחת רציונאלית יותר ואחת פחות, תקופה של שפל באמצע ואת הירידות בשנה האחרונה.


איפה יש נתונים?

בחו"ל המצב די פשוט- אתר הקרנות של יאהו מציג תשואות של 10 השנים האחרונות עבור כל קרן בצורה נוחה מאוד, ונתונים קודמים בצורה של מחירי הקרן בכל חודש- בשביל להשתמש בהן צריך לייצא טבלה של המחירים לאקסל ולחשב את התשואות השנתיות (עם התחשבות בדיבידנדים כמובן). כמו כן באתר של מורנינג סטאר לכל קרן יש בפרופיל לינק נוח לדוחות השנתיים האחרונים של כל קרן, בהם בד"כ מוצגים נתונים רב שנתיים.

מבחינת קופות גמל בארץ, מערכת גמל-נט מציגה את נתוני התשואות השנתיות מיום הקמת הקופה בצורה נוחה מאוד.

מבחינת קרנות הנאמנות, אין אתר שמציג נתונים של יותר מ- 5 השנים האחרונות, כאשר אחת מהן היא מתחילת השנה הנוכחית עד היום. מה שנשאר זה להיכנס לאתר של בתי ההשקעות שמנהלים את הקרנות הפוטנציאליות ולחפש את הנתונים, כאשר חלקם לא מציגים נתונים מעבר למה שהם חייבים (וכבר אמרנו שחמש שנים של נתונים רחוקות מלהספיק). אם תשאלו אותי, מי שלא מציג תשואות של יותר מ- 5 שנים לא ראוי להיבדק באופן מעמיק יותר- אנו בתור לקוחות צריכים לקבל את היחס והמידע שמגיע לנו. מצורפת רשימה של כל בתי ההשקעות המנהלים קרנות נמאנות בישראל, והאם הם מפרסמים תשואות ארוכות טווח.

 

כעת יש בידינו רשימה של קרנות, ונתוני תשואה שנתיים לגבי כל אחת מהן (או תשואה כוללת על פני תקופת זמן כלשהי). הדבר הראשון שנצטרך לחשב הוא שיעור התשואה הממוצעת שבו נשתמש- אנו צריכים להגיע למחנה משותף שבעזרתו ניתן לבצע השוואות. מה שמעניין אותנו הוא התשואה הממוצעת שהיינו מקבלים אם היינו משקיעים בקרן תקופת זמן של מספר שנים, לכן עלינו להשתמש בממוצע גיאומטרי, שלוקח בחשבון תשואה מצטברת ולא באמצעות ממוצע חשבוני (חיבור הנתונים השנתיים וחלוקתם במספר השנים). ההבדל יכול להיות מהותי מאוד, במיוחד כאשר הנתונים קיצוניים- למשל, ממוצע חשבוני של קרן שבשנה אחת רשמה תשואה של 50% ובשנה אחריה הפסידה 50% יהיה בדיוק 0, למרות שבפועל המשקיע יראה את מחיר נכסיו יורד ב- 25%. איך מגיעים לנתון הממוצע הגיאומטרי? אם יש בידינו סידרה של נתוני תשואה שנתיים, אנו צריכים להגיע לנתון של תשואה מצטברת כוללת וזאת ע"י הוספת 1 לכל נתון והכפלתם אחד בשני, ולבסוף חיסור 1 מהתוצאה. למשל, על פי הדוגמה שלמעלה, החישוב יהיה: (1+0.5)*(1-0.5)=0.75 והתשואה הכוללת תהיה (0.75-1)=-0.25.

משבידינו נתון התשואה הכוללת עלינו לעשות את החישוב הבא כדי לקבל את התשואה הממוצעת: קודם כל עלינו למצוא מה מספר השנים שבהן נמדדה התשואה, ואם המספר לא שלם נוסיף את מספר החודשים, כך שעבור תקופה של 7 שנים ושלושה חודשים המספר שנשתמש בו יהיה . כעת נוסיף 1 לתשואה הכוללת ונעלה את התוצאה בחזקה של 1 חלקי מספר השנים שקיבלנו. בדוגמה שלנו, מספר השנים הוא בדיוק 2, ולכן החישוב יהיה: . נחסר 1 מהתוצאה וקיבלנו את התשואה הגיאומטרית הממוצעת.

כעת יש בידינו מספר שנוכל להשתמש בו כדי להשוות בין הקרנות. מהו מדד הייחוס שלנו שמולו נבחן את תשואתן? מטרת הקרנות היא לעקוף את התשואה הממוצעת של האפיק בו הן משקיעות, שמיוצג על ידי מדדים. קרן נאמנות שמשקיעה במניות ממדד ת"א 100 אמורה לעקוף את תשואת מדד ת"א 100, קרן שמתמחה במניות בארה"ב צריכה לעקוף את מדד ה- S&P500 שמשקף את ביצועי 500 החברות הגדולות בארה"ב או Wilshire 5000 שמשקף את כלל השוק האמריקאי. קרן שמשקיעה באג"ח קונצרני צמוד בישראל צריכה לעקוף מדד האג"ח הקונצרני הצמוד, וכך הלאה. ההיגיון שעומד מאחורי זה הוא שכל משקיע יכול לקבל את התשואה של המדד ללא מאמץ כלשהו ע"י קניה של תעודת סל על אותו המדד, ולכן התכלית של קרנות הנאמנות היא לנסות להשיג תשואה גבוהה יותר- בשביל זה אנו משלמים עמלות למנהלים. נשווה את תשואת הקרנות שברשימה לתשואת המדד הרלוונטי באותה התקופה, וננפה את הקרנות שלא עברו את המדד- אין סיבה לשלם עמלות לקרן שלא משיגה את מטרתה. אם לא נשארנו עם קרנות, סימן שעדיף להשקיע בתעודת סל על המדד.

 

דבר נוסף שנבחן בהקשר של תשואה הוא העמלות. נתוני התשואה שאנו מקבלים הם בניכוי עמלות, כך שלמעשה קרן שהתשואה שלה בשנה כלשהי היא 10% והעמלות הן 2% השיגה בפועל 12% תשואה. מובן שהמשקיע מקבל 10% ולכן זה הנתון הרלוונטי להשוואה, אבל עמלות גבוהות יכולות להשפיע על מה שנקבל בעתיד- בישראל קיימות קרנות שלוקחות אפילו 3.9% כעמלה- מה שאומר שרק כדי להשיג למשקיע תשואה הזהה לתשואת המדד היא צריכה לעבור אותו ב- 3.9%, עניין לא קל בכלל.

 

קשה להגדיר כאן כלל מדויק, אבל בעזרת דוגמה של מקרה קצה ניתן לקבל את הרעיון הכללי של ניפוי בגלל עמלות- למשל, קרן שהתשואה ההיסטורית שלה גבוהה מהמדד בכאחוז- שניים ולוקחת עמלות גבוהות מ- 3% תהיה מועמדת לניפוי כיוון שעודף התשואה שהיא מציגה נמוך ביחס לעמלה שהיא לוקחת. כמו כן, אם הבחירה היא בין שתי קרנות שהציגו תשואה דומה אבל יש פער מהותי בגובה העמלות, היתרון יהיה לקרן שלוקחת את העמלות הנמוכות יותר- הסיכון כאן נמוך יותר כי במידה והתשואות ירדו אנו נשלם פחות- המרווח שעל הקרן להציג ביחס למדד נמוך יותר. בהשקעה בחו"ל מומלץ לבדוק קרנות שמנוהלות בארה"ב- העמלות שם בד"כ נמוכות משמעותית משל הקרנות בארץ.

 

נותרה בידינו רשימה מצומצמת של קרנות, עליהן נערוך את הבדיקות הסופיות. הרשימה מורכבת כרגע מקרנות שעקפו את מדד הייחוס הרלוונטי במשך תקופות זמן ארוכות יחסית ושהעמלות שלהן לא גבוהות מדי. אפשר לומר שהקרנות ברשימה שבידינו הצליחו בעבר לעמוד במטרה שלשמה הוקמו. כעת נותר לנו לנסות לבדוק האם הקרנות הללו צפויות להצליח בכך גם בעתיד. כמו כן, לפי דעתי חשוב לבדוק גם את היחס של מנהלי הקרן, או בית ההשקעות שמנהל את הקרן, למשקיעים. לפני שאני אתחיל לעבור על הדברים שצריך לבדוק, חשוב לציין שכמו שכבר ראינו הפער בין כמות המידע לגבי קרנות בארץ ביחס לקרנות בחו"ל הוא עצום, ולכן חלק מהנתונים שאני אדבר עליהם קיימים רק לגבי קרנות מחו"ל- אין מה לעשות נגד זה חוץ מלשלוח מיילים לבתי ההשקעות בארץ ולבקש את המידע החסר.

מנהל הקרן הוא זה שמשפיע בצורה ישירה על התשואה שלה, וזאת בדמות גישתו להשקעות, ממנה נגזרת מדיניות ההשקעה. כולנו היינו רוצים מנהלים כמו וורן באפט, שכותב כל שנה מכתב למשקיעים בו הוא מפרט ומסביר את שאירע במהלך השנה, ולא מסתיר את הטעויות שעשה. באתר של החברה שלו אף ניתן למצוא את "המדריך לבעלים" בו נמצא, בין השאר, הסבר לגבי מדיניות ההשקעה של החברה. אם זאת, יש לא מעט בתי השקעות שכן מפרסמים איזשהו מידע לגבי אופן ניהול הקרן וגישת המנהלים- מידע זה לא יופיע בתשקיף, ועלינו למצוא אותו עצמאית, בד"כ באתר של החברה. הימצאות של מידע לגבי מדיניות ההשקעות והתבטאויות של המנהלים יהוו סימן חיובי לגבי הקרן (כמובן, רק במידה ואנו מרוצים ממה שכתוב). כמו כן, מבחינת היחס למשקיעים, אני ארצה לראות כמה שיותר מידע באתר, למשל מידע לגבי התשואות לאורך תקופות ארוכות שבדקנו מקודם- מידת השקיפות של מנהלי הקרן רומזת על היחס שלהם לבעלים.

 

קיימים אינדיקאטורים נוספים שבעזרתם אפשר להעריך את מדיניות ההשקעה של הקרן (מתייחס בעיקר לקרנות מנייתיות):

 

שיעור אחזקת מזומן: כאן צריך להתייחס בצורה שונה לקרנות שמשקיעות במניות מול קרנות שמשקיעות באג"ח. בקרנות אג"חיות נרצה שכל הכסף יהיה מושקע, לפחות באג"חים קצרי טווח אם המנהל פוחד מעליית ריבית- הרי על החלק ששוכב במזומן גם אדם ללא ידע יכול להשיג תשואה מינימאלית ע"י קניית מק"מ או אג"ח ממשלתי אחר לזמן קצר, שמאפשר נזילות גבוהה. בקרנות מנייתיות, לעומת זאת, יש היגיון להחזיק חלק מנכסי הכסף במזומן כאשר השוק מתומחר ביתר וקשה למצוא הזדמנויות רכישה טובות, ומצד שני כאשר השוק מתומחר בחסר נשמח לראות שהמנהל מנצל את ההזדמנויות ורוכש מניות בזול. הבעיה עם האינדיקאטור הזה היא שיכולות להיות מספר סיבות נוספות לשיעור אחזקת המזומן של הקרן, ולכן הוא רחוק מלהיות חד משמעי (למשל, בשוק יורד יתכן שבגלל הפדיונות המנהל מתקשה לשמור על מזומן בקרן, דבר יראה לנו כסימן חיובי למרות שאין קשר בין המסקנה שלנו שהמנהל מנצל את הכסף בחוכמה וקונה מניות בזול למצב האמיתי). מידע לגבי שיעור אחזקת המזומן ניתן למצוא בארץ כמעט בכל אתר שמראה נתוני קרנות, למשל, באתר של מעלות בדף "חלוקה לתחומי השקעה". בחו"ל המצב דומה, למשל, באתר של יאהו היחס יופיע בעמוד ה- "Holdings" של כל קרן.

 

בחינה פרטנית של האחזקות: אנו יכולים לערוך בחינה פרטנית של ניירות הערך אותם מחזיקה הקרן, אבל מובן שעל מנת להפיק מכך תועלת נדרש ידע כלשהו לגבי החברות והענפים השונים. בדרך כלל בחינה של נכסי הקרן תשמש כאינדיקאטור שלילי- ז"א, נבדוק אם הקרן מחזיקה נכסים שלא היינו רוצים להשקיע בהם וע"י כך ננפה קרנות. לדוגמה, אם אנו בשנת 2000 והדעה שלי על ענף ההיי טק היא שהוא מתומחר גבוהה מאוד, אני לא אשקיע בקרן שאני רואה שחצי מהנכסים שלה הם מניות של חברות סטארט אפ. בחינה של אחזקות הקרן יכולה להעשות בשתי רמות: לפי ענפים ולפי ני"ע ספציפיים. גם בארץ וגם בחו"ל אפשר לראות את אחזקות הקרן מחולקות לפי ענפים וגם רשימה של כל ניירות הערך בהן כל קרן מחזיקה (בארץ קרנות הנאמנות חייבות בדיווח חודשי לגבי האחזקות שלהן).

 

בחינת יחסים פיננסיים של אחזקות הקרן: בדרך כלל שמות הקרנות בחו"ל מספרים מה גישת ההשקעה של המנהל (Value, Growth, Blend) ומה גודל החברות בהן הוא משקיע, מבחינת שווי שוק (Large, Medium, Small). עם זאת נוכל לבדוק, בקרנות בחו"ל, יחסים פיננסיים שיראו בצורה טובה יותר את מדיניות ההשקעה של המנהל. תחת עמוד ה- "Holdings" ביאהו ניתן לראות את מכפיל הרווח הממוצע של אחזקות הקרן, מכפיל ההון הממוצע ושווי השוק הממוצע של החברות המוחזקות. משקיעי ערך ירצו, כמובן, לראות מכפילים נמוכים. קשה להסיק מסקנות חד משמעיות משווי שוק הממוצע, אבל אם יוצאים מהנחה שבחברות קטנות יש סיכוי גבוה יותר לחוסר התאמה בין מחיר לשווי אז קרנות שמחזיקות חברות קטנות יותר עדיפות (אבל זה ממש "באוויר" ולכן לא הייתי מייחס לזה חשיבות גדולה).

 

שיעור תחלופת הנכסים (Holdings turnover ratio) של הקרן: בתור משקיע לטווח ארוך, אני רוצה מנהל קרן שלא מבצע הרבה פעולות אלא פועל על פי גישת קנה והחזק- מחפשים וחוקרים חברות רבות עד שמוצאים חברה מעולה וזולה, קונים ומחזיקים לטווח ארוך. ברור שקרן שסך הנכסים שלה השתנו מספר פעמים במהלך השנה לא תואמת את הגישה הזאת, והמנהל שלה סוחר במניות. כמו כן, הדבר יביא לעמלות פעולה גבוהות יותר ולכן תשואה נמוכה יותר למשקיע. היחס של שיעור תחלופת הנכסים מחושב ע"י חלוקת סך הנסכים שנרכשו או נמכרו, הנמוך מביניהם, בסך נכסי הקרן. החישוב מונע את האפשרות שהיחס גדול בגלל שהקרן צמחה והמנהל היה חייב לקנות נכסים חדשים, או להפך. לצערי אין מידע לגבי הקרנות בארץ, אבל אפשר בקלות למצוא מידע של קנרות בחו"ל, למשל באתר של יאהו. כל מה שצריך זה להיכנס לדף ה- Profile של הקרן אותה בודקים ולראות את היחס תחת "Fund Operations". כמו כן, יאהו מוסיפים ליד את הממוצע לקרנות באפיק דומה. כדאי שהיחס יהיה כמה שיותר נמוך, או לפחות לא גבוה בצורה קיצונית בהשוואה לממוצע.

 

זהו, עתה נשארנו עם רשימה מצומצמת מאוד של קרנות, וכל מה שנשאר זה להחליט איך לחלק ביניהן את ההשקעה (ממליץ לפזר את הכסף בין מספר קרנות, אם יש אפשרות כזאת מבחינת סכום ההשקעה). אם החיפוש לא השאיר לנו קרנות שעומדות בקריטריונים, תמיד אפשר להשקיע בתעודת סל על האפיק הרצוי (לבחור בתעודה בעלת העמלות המינימאליות כמובן). זה מה שיפה בהשקעות- אף אחד לא מחויב להשקיע, ואם יש משהו שאנו לא לגמרי שלמים איתו, תמיד אפשר לעבור הלאה ולחפש משהו אחר.


מה שנשאר לי לעשות במדריך הזה הוא לסגור מספר קצוות פתוחים שהשארתי.

הדבר הראשון הוא לעמוד על ההבדל בין קרנות נאמנות מנייתיות לאג"חיות- בעוד שבקרנות מנייתיות נשקיע רק לטווח ארוך, הרי שקרנות אג"חיות יכולות לשמש גם בהשקעה לטווח קצר. בהשקעה בקרן אג"חית חשוב לזכור שבשונה מקנייה ישירה של אג"ח, לו תאריך פדיון ידוע, בקניית קרן אנו קונים מספר קרנות בעלות מועדי פדיון שונים. הדבר חושף אותנו לשינוי בריבית- בהשקעה ישירה אנו יודעים בדיוק מה התקבולים אותם נקבל ומחיר האג"ח בשוק בזמן האחזקה לא מעניין אותנו (בהנחה שתאריך הפדיון דומה לתאריך בו אנו צריכים את הכסף), ואילו בהשקעה בקרן שינוי במחירי האג"חים ישפיע על מחיר הקרן. כיוון שמחירי האג"ח תלויים בריבית, חשוב להבין שנתוני התשואה ההיסטוריים של הקרן לא בהכרח ייצגו את מה שעתיד לקרות בטווח הקצר, ולרוב המצב יהיה הפוך- אחרי מספר שנים של תשואה גבוה (מראה שהריבית יורדת) הקרן תציג תשואות נמוכות (כיוון שאחרי ירידת ריבית מסיבית היא ככל הנראה תעלה). לכן, כאשר משקיעים בקרן אג"חית, חשוב להסתכל על מצב הריבית- כשהיא נמוכה יש סבירות גבוהה לתשואות נמוכות מאוד ותיתכן אף תשואה שלילית בטווח הקצר (אם הריבית תעלה בצורה חדה), ולהפך.


הדבר השני שאני מרגיש מחויב לפרט לגביו הוא כל שאר המדדים שבטח ראיתם באתרים השונים ושלא הזכרתי אותם: מדד שארפ, ביטא, אלפא, ושאר האותיות הלטיניות ו- "מדדי הסיכון" למיניהם (יאהו בכלל הגזימו בעניין הזה ואפשר לחבר בעזרתם מבחנים בסטטיסטיקה). הבסיס לשימוש במדדים הללו נולד באקדמיה ובהגדרת סיכון כתלוי בסטיית תקן, בשנות ה- 60'. האקדמיה בעצם אמרה שמניה בעלת מחיר תנודתי היא מניה שטומנת בחובה סיכון גדול יותר ממניה שמחירה לא משתנה בצורה קיצונית. לפי דעתי, ההגדרה הזאת שגויה לחלוטין, וזה בלי שנכנסנו לצורת החישוב והבעיות שהיא מביאה. דיויד דרמן, שסקירה של ספרו מוצגת באתר, כתב מאמר שמבטא בצורה טובה את מה שאני חושב. אני אסכם את מה שהוא כתב בכך: סיכון של מניה הוא הסיכון של החברה שאת בעלותה היא מייצגת, וכמו כן הפער שבין המחיר של המניה לערך האמיתי של החברה. סיכון של קרן הוא לא לעקוף את תשואת המדד שלה (לא דרוש שום ידע וזמן בשביל לקבל את תשואת המדד). שימוש בסטיית תקן נובע מהנחה שהשוק יעיל ויודע לתמחר נכסים בצורה יעילה, מה שידוע לנו כלא נכון. למעשה, בתחילת שנות ה- 90, יוג'ין פאמה, אחד מהוגי מודל ה- CAPM שהביא את הבטא לעולם הודה שהוא טעה בעבר ושהבטא לא מייצגת סיכון. חוץ מהנחת הבסיס השגויה, גם השימוש בבטא וסטיית תקן בעייתי מאוד- למשל, אם מחשבים סטיית תקן באפיקי זמן שונים, למשל, שבועי, חודשי או שנתי, מתקבלות תוצאות שונות. לפיכך, אני לא רואה שום סיבה להשתמש בכל "מדדי הסיכון" הללו, וגם בדירוגים שמבוססים עליהם. הפרמטרים שהזכרתי לאורך המאמר מספיקים בהחלט כדי לברור את הקרנות הטובות, ואין צורך להכניס לתמונה מדדים נוספים שהנחות הבסיס שלהן שגויות.


להלן רשימת כל בתי ההשקעות בישראל המנהלים קרנות נאמנות (מעודכן ל- 31.3.2009). העמודה השמאלית מראה האם האתר של בית ההשקעות מציג תשואה ארוכה יותר ממה שאפשר לראות באתר של מעלות (מ- 2005).

בית ההשקעות

אתר הבית

תשואות טווח ארוך

TrackBull

http://www.trackbull.com/

לא

אי.בי.אי בית השקעות

http://www.ibi.co.il/

לא

איילון

http://www.ayalon-ins.co.il/Ayalon/homepage.htm

לא

איפקס

http://www.apex-inv.co.il/?categoryId=1100

לא

אלומות

http://www.alumot.co.il/default.asp?PageID=1

לא

אלטשולר שחם

http://www.as-invest.co.il/

כן

אנליסט

http://www.analyst.co.il/

http://www.analyst.co.il

/FundList.aspx?type=ra

אפסילון

http://www.epsilon.co.il/

לא

אפריקה ישראל

http://www.aif.co.il/

לא

אקסלנס נשואה

http://www.xnes.co.il/

לא

אריגטו

אין

לא

גאון

http://www.gemelnet.co.il/

לא

דש

http://www.ds-invest.co.il/

לא

הלמן אלדובי

http://www.hag.co.il/

http://www.kranot-nemanut.co.il/tsuot.asp

הראל פיא

http://www.pia.co.il/PIA/front/document.asp

לא

יובנק

http://www1.u-bank.net/ubankNew/site/he/homepage.asp

לא

ילין לפידות

http://www.yl-invest.co.il/

לא

ישיר בית השקעות

http://www.yih.co.il/

לא

כוון

http://www.kivunfunds.co.il/

לא

כלל פיננסים

http://www.cfb.co.il/

לא

למשקיע

http://www.lamashkia.co.il/

לא

מגדל

http://www.msh.co.il/migdal_capital_markets

/Kranot_Naehmanut/

לא

מודלים

http://www.modelim.co.il/cml/mc-main.asp

לא

מיטב

http://www.meitav.co.il/

לא

מילניום

http://www.m-i-h.co.il/

לא

מנורה מבטחים

http://www.menoramivt.co.il/

בבניה

מרכנתיל קרנות נאמנות

 

לא

נובה סטאר

אין

לא

סיגמא

http://www.sigma-pcm.co.il/Site/

לא

סימודן

http://www.simodan.com/

לא

פסגות

http://www.psagot.co.il/heb/HomePage/.aspx

כן

פריזמה

http://www.prismafinance.co.il/

כן

פרפקט

http://www.gemel-perfect.co.il/HomePage/.aspx

בבניה

קוואטרו בית השקעות

http://www.quattro.co.il/

לא

רוטשילד

http://www.edris.co.il/

לא

רמקו

http://www.ramco.co.il/

כן

תמיר פישמן

http://www.tamirfishman.co.il/

לא




 

הנתונים שלהלן מסכמים את הנתונים הרלוונטיים למדדי ייחוס של תשואות של קרנות. מקורות המידע רשומים ליד כל טבלה, כך שאפשר להוציא מהם נתונים ספציפיים לתקופות אחרות. כמו כן, בסוף הדף, מופיעים מספר לינקים למקורות מידע נוספים.


אפיק אג"חי:

המקורות:

בנק ישראל: http://www.boi.gov.il/deptdata/monetar/shukhon/shhd01_h.xls

דה מרקר: http://finance.themarker.com/f/marketView/marketMeasures.jhtml?ident=2


אפיק ספציפי

תשואה מצטברת ממוצעת 5 שנתית (2004-2008)

תשואה מצטברת ממוצעת 10 שנתית (1999-2008)


אג"ח כללי

3.1%

5.2%

אג"ח ממשלתי כללי

5.4%

6.5%

אג"ח ממשלתי צמוד מדד

5.7%

6.1%

אג"ח ממשלתי לא צמוד

5.3%

7.8%

אג"ח ממשלתי צמוד מט"ח

2.7%-

0.6%

אג"ח קונצרני כללי

0.1%-

2.9%

אג"ח קונצרני צמוד מדד

0.6%

3.4%

אג"ח קונצרני צמוד מט"ח

1.5%-

1.3%



אפיק מנייתי של מדדים בישראל:

המקורות:

http://www.tase.co.il/NR/rdonlyres/D0EC0C2F-3825-45EA-93EA-065F6C571E60/0/Stat_l07_2009.pdf


אפיק ספציפי

תשואה מצטברת ממוצעת 5 שנתית (2004-2008)

תשואה מצטברת ממוצעת 10 שנתית (1999-2008)


ת"א 25 (מעו"ף)

3.1%

5.9%

ת"א 100

1%-

4.7%

ת"א 75 (מניות ת"א 100 ללא מניות ת"א 25)

13%-

1.1%-

תל-טק

18.3%-

5.6%-

יתר

0.1%-

6.1%


אפיק מנייתי של מדדים בעולם:

המקורות:

MSCI: http://www.mscibarra.com/products/indices/stdindex/performance.html

S&P 500: http://www.moneychimp.com/features/market_cagr.htm

Wilshire: http://www.wilshire.com/Indexes/Broad/Wilshire5000


אפיק

מדד

תשואה מצטברת ממוצעת 5 שנתית (2004-2008)

תשואה מצטברת ממוצעת 10 שנתית (1999-2008)

כל העולם

MSCI World Index

2.2%-

2.3%-

ארה"ב

S&P 500

2.3%-

1.5%-

ארה"ב

Wilshire 5000

1.7%-

0.6%-

אירופה

MSCI Europe

1.2%-

1.9%-

אנגליה

MSCI United Kingdom

6.4%-

5.1%-

גרמניה

MSCI Germany

0.4%

1.3%-

צרפת

MSCI France

2.3%-

0.8%-

יפן

MSCI Japan

5.3%-

3%-

BRIC

MSCI BRIC

8.54%

10.4%

 

ניתן למצוא תשואות של מדדים נוספים בארץ באתר של הבורסה הישראלית ובאתר של בנק ישראל. למדדים נוספים בעולם אפשר לבדוק את המדדים של חברת דאו ג'ונס, MSCI, וסטנדרט אנד פורס.


 

בלוגים

Go to top
רסיסי מידע
הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק
עקבו אחרינו בטוויטר