Home

מאמרים

השתחרר לי כסף ו... חשבתי להתחיל להשקיע ו... אז איך מתחילים? - חלק א'

שאלות בסגנון "השתחרר לי סכום נכבד של כסף ואני רוצה להשקיע אותו" או "חשבתי להתחיל להשקיע, ורציתי לדעת מאיפה להתחיל" הן שאלות נפוצות מאוד, שסביר ונתקלתם בהן. ובכן, אם גם אתם מתלבטים כיצד להשקיע את כספכם, ואתם די חדשים בשוק ההון (ואולי אפילו אם לא לגמרי) ולא סגורים מה לעשות, ייתכן ותמצאו את הכתבה הזו מועילה.

 

כתבה זו היא החלק הראשון בסדרה של כתבות. במסגרת החלק הראשון, נאפיין את המשקיעים למספר קבוצות על פי כמה קריטריונים, כשבהמשך יועלו האפיקים הרלוונטים עבור כל קבוצה, בתוספת הפניות מתאימות לכתבות נוספות באת. בסוף הכתבה תמצאו קישורים לקבוצות המשקיעים שאופיינו לסוגיהם השונים.

 

חשוב לציין, שמאמר זה בפני עצמו לא יכול לספק לכם תשובות מלאות, וגם לא נועד לכך. ייעודו של מאמר זה בעיקר לספק למי שמעוניין להתחיל להשקיע ולא יודע מאיפה סקירה מהירה של האפיקים שעשויים להתאים לו, ולפתוח את עיניו לגורמים שעשויים להשפיע על החלטותיו בצורה מהותית. סביר מאוד להניח שקריאה במאמר זה בפני עצמה לא תענה לכם על כל השאלות, ואם אתם רוצים לשאול שאלות שימקדו אתכם טוב יותר, אתם מוזמנים לפתוח שרשור חדש בפורום ולהעלות שם את שאלותיכם. בנוסף, אני רוצה להמליץ לכם בהזדמנות זו על הספר "הליכת אקראי בוול סטריט" מאת ברטון ג. מלכיאל, שסקירה קצרה שלו ניתן לקרא כאן. זהו ספר מצויין שמומלץ במיוחד לכל מי שמתחיל את צעדיו הראשונים בשוק ההון. ספר נוסף שמומלץ בחום הוא"המשקיע הנבון" מאת בנג'מין גרהאם שסקירה קצרה שלו תוכלו לקרוא כאן. לדעתי כדאי לקרוא קודם את ספרו של מלכיאל, כי הוא קצת יותר קריא, אבל מבחינת חשיבות, עבור מי שמתכנן להשקיע את כספו בעצמו, המשקיע הנבון הוא קרוב לוודאי הספר החשוב ביותר. יש לנו בלונג גם פורום מיוחד לשאלות של מתחילים, שבו ניתן לשאול הכל, וגם יש בו כבר לא מעט תשובות.

לפני שנתחיל להיכנס לנבכי אפיקי ההשקעה הזמינים, ולמי הם עשויים להתאים, נגדיר מה זו בכלל השקעה. השקעה מוגדרת (ואם תעברו על המילה עם העכבר תראו את ההגדרה של בנג'מין גראהם, שם שעוד תשמעו פה בהמשך) כ- "הפניית אמצעים זמינים על מנת ליצור הכנסה נוספת בעתיד". בנוסף, הבה נגדיר חיסכון: "צבירה של אמצעים זמינים על מנת להשתמש בהם בעתיד". ובכן, על פניו שתי ההגדרות נראות דומות, ועם זאת, ההבדל בינהן מהותי: כאשר אנחנו חוסכים, אנחנו בסך הכל מצמצמים את השימוש באמצעים הזמינים לנו כיום, כדי שנוכל להשתמש בהם בעתיד, כלומר סך האמצעים שיעמדו לרשותנו במהלך התקופה הם האמצעים אותם השתכרנו בעבודתנו הרגילה. לעומת זאת, כשנשקיע, נפנה את כספנו לאפיקים כאלו שנצפה שיניבו לנו בעתיד רווחים שיגדילו את הכנסתנו, מעבר למשכורת הרגילה שלנו, כך שסך האמצעים שיעמדו לרשותנו יגדל מעבר לשכרנו במהלך התקופה.

במסגרת סדרת מאמרים זו, נעסוק באפיקי השקעה לא ספקולטיבים, שהשימוש בהם לא מצריך מאמץ וזמן רבים מידי- כגון אגרות חוב והשקעה במניות לטווח רחוק (לטווח קצר מניות הן אפיק ספקולטיבי). כמו בכל דבר בחיים, ככל שמקדישים יותר זמן ללימוד והבנה של נושא מסויים, כך ניתן לצפות לתוצאות טובות יותר. ישנם אפיקים רבים אחרים שניתן להרוויח בהם בהשקעות, אך הם דורשים מאמץ רב יותר, או רמת הבנה גבוה שקשה מאוד לרכוש רק בזמן פנוי. בנוסף, ישנם גם אפיקים שהעיסוק בהם הוא באופי כזה שהם כבר נעשים "עבודה", כלומר למקור משכורת, ואז הם כבר בעצם לא נחשבים להשקעה על פי ההגדרה שנתנו למעלה (למשל סוחר יום למעשה עובד בלסחור בבורסה).

השלב הראשון בחיפוש אחר האפיק המתאים ביותר להשקעת כספנו, הוא לשאול את עצמנו מספר שאלות בסיסיות בעלות חשיבות מכרעת לאופי ההשקעה המתאים לנו:

  1. מהי מטרת ההשקעה?
  2. מהו טווח הזמן המתאים שמבוקש להשקעה, ומה הוא גילו של המשקיע?
  3. איזו רמה של תנודתיות בשווי השוק של ההשקעה אנו מוכנים לספוג, או במילים אחרות- כמה אנחנו מוכנים להפסיד בדרך?
  4. כמה זמן אנו מוכנים להשקיע בללמוד את נושא ההשקעה, מה שתלוי ישירות ברמת העניין שיש לנו בשוק ההון(או בהשקעות באופן כללי)?

יש לשקול שאלות אלו בכובד ראש, ואין לקחתן כעניין של מה בכך. התשובות לשאלות אלו עשויות להיות חשובות ביותר, ולכן חובה לענות עליהן בכנות.

 

 

מטרת ההשקעה

 

מטרת ההשקעה היא גורם שיכול לעזור בהכוונה לכיוון האפיק הרצוי ואופן השימוש בו, אם כי בפני עצמה אין לה חשיבות רבה מידי לבחירתו. מי שמטרתו היחידה היא שמירת הערך של כספו, מן הסתם יתעניין יותר בערוצי חיסכון (דוגמת פקדונות בבנקים) מאשר בערוצי השקעה, ולכן כתבה זו איננה מיועדת עבורו. לעומת זאת, מי שרוצה להגן על כספו מאינפלציה, אך יחד עם זאת ירצה גם להגדיל את הקרן שלו בצורה שאיננה זניחה לחלוטין יוכל לבחור בערוץ של השקעה באיגרות חוב למשל. מי שרוצה להשקיע על מנת לרכוש דירה, יוכוון לכך מן הסתם על ידי טווח הזמן הרצוי לו עד למועד בו הוא שואף לרכוש דירה. בעיקרון, המטרה העיקרית אליה נכוון במאמר זה, היא יצירת הכנסה מהותית נוספת בעתיד.
מספר דוגמאות למטרות השקעה שונות:

  • השגת היכולת לרכוש דירה בלי להתחייב לתשלומי משכנתא גדולים מידי שיחנקו את המשכורת הרגילה של המשקיע.
  • השקעה לצורך יצירת מקור הכנסה נוסף מהותי בעתיד שאיננו תלוי ביכולת ההשתכרות ה"רגילה" של המשקיע.
  • בניה של מקור הכנסה נוסף לתקופת הפנסיה.
  • השארת ירושה מכובדת לדור הבא.

 

 

אלמנט טווח הזמן וגילו של המשקיע

 

אלמנט טווח הזמן הרצוי להשקעה הוא אלמנט בעל השפעה מכרעת לצורך קבלת החלטה על ערוצי השקעה מתאימים. טווח הזמן בפני עצמו יכול לקבוע איזה ערוצים כלל וכלל אינם באים בחשבון עבור המשקיע. על מנת שנוכל לפרוש את אפיקי ההשקעה על פי טווח הזמן המתאים להם, נחלק את טווחי הזמן השונים למספר קבוצות:

 

טווח
פרק זמן
טווח קצר מאוד
עד שנה אחת
טווח קצר
1-5 שנים
טווח בינוני
5-10 שנים
טווח ארוך 10 שנים ומעלה

 

 

הסיבה לחלוקה באופן שניתן לראות בטבלה, כמו שיוסבר בהמשך בפירוט לגבי כל טווח, היא אופן ההשקעה הרלוונטי לטווחים אלו- לטווח קצר מאוד, על פי ההגדרה שנתנה למעלה, אפשר להגיד שהערוצים היחידים שפתוחים הם ערוצי חיסכון. לטווח קצר ניתן גם להשקיע באפיקים מסויימים בעלי תנודתיות נמוכה שאינם פתוים עבור הטווח הקצר מאוד. ההבדל המהותי בין הטווח הבינוני והארוך הוא, שמי שנמצא בטווח בינוני צריך כבר "להתכונן" לכניסה לטווח הקצר, כלומר להעביר באופן הדרגתי את השקעותיו לערוצים קצרי יותר, בעוד שבפני מי שמשקיע לטווח ארוך, פתוחים כל הערוצים שיפורטו בהמשך. כאמור, על פירוט ערוצי ההשקעה והתאמתם, בהמשך- בחלק השני של סדרת הכתבות.


לגילו של המשקיע גם כן יש חשיבות לגבי בחירת אפיקי ההשקעה המתאימים לו במקרים רבים, ולכן נגדיר מספר קבוצות גיל:

 

קבוצת גיל
טווח גילאים
צעירים עד 35
תקופת העבודה והקמת המשפחה 35 - 65
יציאה לפנסיה 65 - 75
פנסיה מתקדמת
מעל לגיל 75

 

קבוצת הצעירים כוללת תחום די נרחב, החל מנוער שמעוניין ללמוד להשקיע (וחבל שלא מלמדים על זה קצת בבית הספר), ועד לבוגרים שהתחילו את חיי העבודה שלהם, ועומדים (או כבר החלו) להקים משפחה. אנשים בגיל הזה עשויים לרצות להשקיע למשל על מנת לצבור כסף לצורך רכישת דירה. עבור קבוצה זו, הפנסיה היא בדרך כלל משהו רחוק מאוד שלא חושבים עליו, אך מי שיתחיל לחשוב לכיוון הזה כבר בגיל צעיר, יוכל להקל לעצמו מאוד את החיים מאוחר יותר. בעיקרון, ככל שמתחילים להשקיע בגיל צעיר יותר, ניתן להתחיל להינות מפירות ההשקעה בתקופה מוקדמת יותר. בתקופה זו בדרך כלל עדיין אין משפחה שצריך לפרנס, ולכן קל יותר להקטין את הצריכה היום יומית על מנת להעביר חלק מהמשכורת לצורך השקעה.

קבוצת הגיל של תקופת העבודה מורכבת מאנשים שנמצאים במהלך חיי העבודה שלהם, וכבר יש להם משפחות שהם צריכים לתמוך בהן. לקראת סוף התקופה, הפנסיה הולכת ונעשית משהו מוחשי יותר ויותר שיש להתכונן אליו מהצד הפיננסי. לאנשים אלו הרבה פעמים אין את הזמן להתעסק בהשקעות, למרות שלנושא זה יש עבורם חשיבות מכרעת. הדרך לביטחון פיננסי בתקופת הפנסיה, עבור מי שנמצא בגיל העבודה, עוברת דרך השקעה מושכלת.

עם עליית תוחלת החיים, לאדם שיוצא היום לפנסיה בגיל כ- 65 נשארו עוד שנות חיים רבות. למעשה, סביר מאוד שמי שיוצא כיום לפנסיה בגיל הפרישה במצב בריאותי תקין, יחיה עוד לפחות עשרים שנה, ולכן רוב המסלולים שמתאימים לצעירים יותר מתאימים גם לגמלאים "מתחילים". ההבדל המהותי הוא שעבור מי שפרש, יכולת ההשתכרות ירדה משמעותית. לכן אם לא התחיל להשקיע בעבר, יהיה לו קשה מאוד להתחיל להשקיע עכשיו, מה גם שהביטחון שיהנה מפירות ההשקעה (שעשויה לקחת שנים רבות) לא גבוה. בעיקרון, מי שפרש וצבר סכום כסף גדול יכול להשקיע אותו כמו בקבוצות הגיל הצעירות יותר, כשיש לו את הייתרון של יותר זמן פנוי שיאפשר לו ללמוד כיצד להשקיע. דבר אחד שמתחיל לקבל תוקף בקבוצת הגיל הזו, זה הקצאת הכספים המושקעים בצורה כזו שניתן יהיה להתחיל להנות מהם מיד.

עבור אנשים בקבוצת הגיל האחרונה, בני יותר מ-75, האפשרויות מוגבלות יותר. מי שצבר מספיק כסף מהשקעות בעבר, יצטרך להקצות אותו בצורה כזו שיוכל להנות ממנו באופן האופטימלי ביותר, תחת הנחות סבירות לגבי תוחלת החיים שלו, והיכולת שלו לנהל באופן אקטיבי את השקעותיו בעתיד.

 

 

אלמנט רמת התנודתיות הנסבלת בשוק

 

אלמנט זה הוא מרכיב חשוב, אך חמקמק משהו בסיווג אפיקי ההשקעה. הבעיה המהותית היא, שאנשים רבים יטענו ש-"אין לי בעיה להפסיד גם חצי מההשקעה אם אני יודע שבטווח הארוך אני ארוויח", אך בפועל אפילו כשהשקעתם הפסידה גם הרבה פחות מחמישים אחוזים, הם מכרו הכל מתוך פאניקה. אחת הדרכים, לדעתי, להקטין את הסיכוי לכניסה לפאניקה היא ללמוד היטב מה עושים, וכך באמת "לדעת" טוב יותר שצפוי רווח בטווח הארוך- אך זה כבר בחלק הבא של הכתבה. חשוב להבין שהיכולת לספוג הפסדים בדרך איננה עניין של מה בכך- להפסיד כשכולם מפסידים, אפילו אם מפסידים יותר, זה לא נעים אבל אתה מרגיש שאין מה לעשות וזה מה יש. הבעיה נוצרת בעיקר אם מפסידים כשכולם מרוויחים, ותרחישים כאלו אינם בלתי סבירים עבור משקיע אקטיבי שבוחר להשקיע בנכסים ספיציפיים. עבור משקיע כזה, חשוב שתהיה ההבנה מדוע בחר באפיק שבחר, והביטחון בבחירות שלו שהיו נכונות. כמובן שנכונות הבחירות תלויה במאמץ שהושקע בקבלתן, וכך גם הביטחון. ככל שבודקים נכס טוב יותר, כך הביטחון בטיבו גדל, גם אם אחרים מעריכים שהוא שווה פחות.

בעיקרון, ככל ש"סיבולת" התנודתיות (או הפסדים) גדולה יותר, כך נשקיע יותר באפיקים תנודתיים שצפויים להניב רווחים גדולים, וככל שהיא קטנה יותר, נעדיף אפיקים תנודתיים פחות שייתנו מראית עין של ביטחון. הסטטיסטיקה היבשה מלמדת שבטווח הארוך, השקעה מפוזרת במניות איננה מסוכנת יותר מהשקעה באיגרות חוב, והתשואה עליה טובה יותר אך מרבית האנשים עדיין נרתעים מהשקעה במניות. היות ואין דרך קלה לחלק את סיבולת התנודתיות לקבוצות, נעשה זאת לפי ארבע קבוצות פשוטות, כשהקריטריון המבדיל בינהן הוא אחוז ההפסד הנסבל. קריטריון זה הוא קריטריון בעייתי, אך נאלץ להסתפק בו, כשכל קורא יצטרך לחשוב בינו ובין עצמו לאיזו קטגוריה הוא משתייך. נציין שבנג'מין גרהאם (זה שהבטחתי קודם להזכיר בהמשך) אמר שמשקיע צריך להיות ער לעובדה שהוא עלול להפסיד 50% מערך השקעתו למשך תקופה של עד 5 שנים. עם זאת, רוב המשקיעים פשוט לא מסוגלים לסבול הפסדים משמעותיים לאורך זמן, ולכן מביאים את עצמם להפסדים משמעותיים מאוד, שניתן היה להמנע מהם בעזרת סבלנות. תופעה קלאסית שמדגימה זאת היא העובדה המאלפת שלעיתים רוב המשקיעים בקרנות רווחיות מאוד שבממוצע מכות את השוק לאורך שנים מפסידים את כספם. הסיבה היא, שהם קופצים לעגלה בתקופות של שיא, ובורחים ממנה אחרי הפסדים משמעותיים, לפני שהקרן חוזרת להרוויח.

 

רמת תנודתיות נסבלת % ירידה נסבל בערך התיק
גבוה 80%
בינונית 40%
נמוכה 15%
חסרי סיבולת
5%

 

אחוזים אלו, מן הסתם, הם לא יותר מבחינת סף. המטרה שלהם היא להראות לקורא את סדר הגודל של ההתכווצות שהוא עשוי לראות בגודל התיק שלו אם יתרחשו תהליכים קטסטרופליים שונים בשוק במהלך תקופת ההשקעה שלו, יותר מאשר להגדיר גבול התכווצות אבסולוטי לקבוצה כלשהי (ושימו לב- במהלך תקופת השקעה ארוכה סביר מאוד שיתרחשו תהליכים קטסטרופלים, למעשה כמו שנראה אחר כך, אנחנו אפילו נבנה על זה לפעמים). יש גבול התכווצות אבסולוטי אחד בהשקעות לגודל התיק (וגם זה רק למי שלא לקח הלוואות לצורך השקעה), והוא עומד על- 100%.

להלן שני קישורים, לכתבות באתר שדנות בנושאי סיכון ופיזור. כתבות אלו רלוונטיות בעיקר לטווח הזמן הבינוני ומעלה:
על המשמעות של סיכון
על משמעות הפיזור בתיק ההשקעות

 

 

אלמנט יכולת השקעת הזמן והעניין

 

טוב, אין מה לדבר הרבה על האלמנט הזה- יש אנשים ששוק ההון מרתק אותם, יש כאלו שמגלים בו עניין ומוכנים קצת ללמוד אותו, ויש כאלו שלא מעוניינים כלל לבזבז את זמנם בלימוד שוק ההון. לצורך הפשטות נחלק את את אלמנט העניין לארבע קבוצות:

  1. בעלי עניין רב בשוק ההון שגם מוכנים להשקיע זמן בלימוד השקעות.
  2. בעלי עניין בשוק ההון שאינם יכולים להרשות לעצמם להשקיע זמן בלימודו.
  3. חסרי עניין שמוכנים ויכולים להשקיע קצת זמן בשיפור התשואה שלהם.
  4. חסרי עניין וזמן, אך מודעים לחשיבות שבבעלות על תיק השקעות.

נפרט קצת על ארבעת הקבוצות:
בעלי העניין והזמן הם אנשים שמוצאים את שוק ההון מרתק, מבינים את חשיבות ההשקעה ורוצים להשקיע מזמנם ומרצם בלימוד והבנה שלו. אנשים אלו ירצו לנהל את תיק ההשקעות שלהם בעצמם ובאופן אקטיבי, ואם ילמדו נכון לאורך זמן כיצד לנהלו, סביר שיצליחו להשיג תשואות נאות מאוד.

בעלי עניין וחסרי הזמן הם אלו שמתעניינים בשוק ההון, אך אין להם את הזמן הנדרש על מנת ללמוד אותו לעומק או לנהלאישית את תיק ההשקעות שלהם באופן אגרסיבי. בפני משקיעים אלו, בעיקרון, פתוחים כל אפיקי ההשקעה לטווח ארוך, שאינם מצריכים ניהול אקטיבי וגוזל זמן.

חסרי העניין שיש להם זמן להשקיע הם משקיעים שמבינים את חשיבות ההשקעה, ומעוניינים לנהל את תיק ההשקעות שלהם בעצמם, במקום לשלם עמלות לקרנות או מנהלים שישיגו להם בסופו של דבר את אותה התשואה וינכו ממנה את העמלה. בפני משקיעים אלו פתוחים בעיקר אפיקי ההשקעה הפשוטים יותר, שאינם מצריכים חפירה בדוחות או הבנה פיננסית רצינית.

חסרי העניין והזמן אך מודעים לחשיבות ההשקעה, הם אלו שרוצים להשקיע את כספם, מבינים את החשיבות של זה, אך אין להם חשק להתעסק עם זה. בעיקרון, לדעתי רצוי לכל מי שנמצא בקבוצה זו לנסות "לטפס" קבוצה אחת למעלה, או לפחות להיות ערים למה שמתרחש בתיק ההשקעות שלהם, ולנסות להבין מה קורה בו. המסלולים שמתאימים לאנשים אלו הם בעיקר מסלולי הקרנות והתיקים המנוהלים, ואולי למי שבכל זאת מוכן להקדיש קצת זמן, גם מסלולי השקעה פשוטים שאינם מצריכים מאמץ רב או הבנה.

 

עד כאן לחלק הראשון בסדרה. בחלק הבא נציג את אפיקי ההשקעה השונים שמתאימים לכל אחד מסוגי המשקיעים שהבאנו, על פי חיתוכים שונים.

מאמרי המשך:

אפיקי השקעה לטווח קצר מאוד, עד שנה, או השתחרר לי כסף חלק ב-1

אפיקי השקעה לטווח קצר, שנה עד חמש שנים, או השתחרר לי כסף חלק ב-2

בהמשך יקושרו לכאן כתבות נוספות על פי הקריטריונים שאופיינו למעלה.

בלוגים

Go to top
רסיסי מידע
הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק
עקבו אחרינו בטוויטר